השלכות הטיפול נגד גזזת
בתקופת העלייה הגדולה בשנות ה-50 של המאה העשרים הוקרנו בישראל יותר מ-20,000 ילדים במסגרת טיפול במחלת הגזזת (פטרייה הפוגעת בעור הקרקפת). מספר נוסף (לא ידוע) של ילדים הוקרן בחו"ל, בארצות מוצאם, בדרך לעלייתם ארצה.
המחקר בנושא השלכות הטיפול שניתן נגד מחלת הגזזת בתקופת הילדות החל ב-1965 במטרה לבחון מהן ההשלכות הבריאותיות של חשיפת אזור הראש והצוואר לקרינה מייננת.
בשנת 1994 חוקק בישראל החוק לפיצוי נפגעי גזזת, הקובע פיצוי לאוכלוסייה שהוקרנה ונפגעה מאחת מהמחלות שהוכחו במחקרים אלו כבעלות קשר סיבתי לקרינה שניתנה. בנוסף, החוק קובע צורך במעקב ובטיפול באוכלוסיית המוקרנים.
המכון הלאומי לחקר השלכות הטיפול בגזזת ע"ש פרופ' ברוך מודן, שהוקם ב-2001, פועל במסגרת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה. המכון פועל בהתאם לסעיף 7 א' לחוק לפיצוי נפגעי הגזזת, במטרה לקבוע אילו מחלות יש להוסיף לחוק, לאמוד את הסיכון לתחלואה לפרט, ולבסס הנחיות לגילוי מוקדם, למעקב ולטיפול, על פי הנדרש באוכלוסיית המוקרנים.
המחקר מתמקד בהערכת הסיכון לפתח מגוון תוצאים בריאותיים כתוצאה מחשיפה לקרינה מייננת במינון נמוך-בינוני, ובהם:
- הערכת הסיכון לפיתוח גידולים ממאירים ושפירים (מח, שד, בלוטת התריס, ועוד)
- זיהוי אללים לרגישות לקרינה במקרים של מנינגיומה משפחתית
- בחינת הקשר בין חשיפה לקרינה מייננת בילדות והתפתחות סכיזופרניה
- בעיות שיניים וחניכיים
- פגיעה הורמונלית והפרעה בפריון
- תחלואה כרונית (מחלות וסקולריות ואנדוקריניות)
- תסמונת מטבולית וסוכרת מסוג 2 במבוגרים
- כישורים קוגניטיביים אורייניים
תוצאות מחקרי הגזזת בישראל פורסמו במספר רב של מאמרים מדעיים, והן מיושמות בחקיקה ובגיבוש הנחיות רפואיות הולמות בטיפול במוקרנים.
