פרויקטים לאומיים

התוכנית הלאומית ל-MRI

היחידה למדיניות והערכת טכנולוגיות מסייעת לחטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר של משרד הבריאות בהקשר לתוכנית הלאומית ל-MRI. התוכנית הושקה ב-2016 במטרה לקצר את זמני ההמתנה לבדיקות MRI, ולשפר את איכות הבדיקות.

היחידה מסייעת למשרד הבריאות באיסוף הנתונים מהמוסדות המפעילים מכשירי MRI בארץ, ניתוח הנתונים ומשמעותם (כמו בדיקות, התוויות, זמני המתנה).

הנתונים הנאספים מאפשרים למשרד הבריאות לבחון מגמות בתחום הדימות ברמה הארצית.

הערכות צרכים בתחום הדימות

תקנות "בריאות העם מכשירים רפואיים מיוחדים" משנת 1994, קובעות רשימה של מכשירים רפואיים אשר יש לקבל ממשרד הבריאות רישיון בכדי להפעילם.  תקנות אלו נועדו ליצור איזון בין הצרכים הרפואיים לבין המגבלות הכלכליות שבהן פועלת מערכת הבריאות. התקנות קובעות מגבלות רישוי על מספר המכשירים הרפואיים המיוחדים לפי גודל אוכלוסייה, ומהוות את אחת השיטות לריסון עלויות הידועה בשם - Certificate of Needs - CON. הרציונל העומד מאחורי שיטה זו, הוא שהגבלת ההיצע תביא לצמצום בעליית הביקושים, ובכך תמתן את עליית ההוצאה הכספית לבריאות.

כבסיס לקבלת החלטות ברמה הלאומית, נדרשת הערכת צרכים מקדימה לבחינת צרכי האוכלוסייה בישראל, הכוללת סקירת הרגולציה בעולם וביצוע השוואות בינלאומיות של מספר המכשירים והשימושים, אותם מבצעת היחידה למדיניות והערכת טכנולוגיות רפואיות, בהתאם לנדרש  על ידי חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר.

מערכת תומכת החלטה בדימות, Justification

בישראל לא קיימת כיום מערכת אחידה ולאומית התומכת בהחלטת הקלינאי להזמנה לבדיקת דימות. בשנת 2018, קיבלה חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות החלטה לבחון באמצעות פיילוט פלטפורמת תמיכה קלינית בבחירת הבדיקות ההולמות ביותר למטופל, אשר תוטמע בשגרת העבודה במערכת הבריאות. לפלטפורמה זו  פוטנציאל להוות דרך יעילה ואמינה, תוך אפשרות למעקב. הפלטפורמה מתוכננת לספק לקלינאים המשתמשים המלצות המבוססות על עדויות רפואיות עדכניות, להשתלב בתהליכי העבודה הקליניים ובתשתיות הבינה המלאכותית - Intelligence Technology(IT) הקיימות. בכך תבטיח שבדיקות הדימות הנבחרות יהיו המתאימות ביותר, וכך יושגו שיפור באיכות הטיפול, חיסכון בבדיקות מיותרות וקרינה לא נחוצה, וקיצור זמן האבחון והטיפול. כיום מסתמכים הרופאים המפנים לבדיקת דימות על ידע וניסיון קליני או שהם בוחרים מרצונם לחפש "הנחיות הפנייה", שיסייעו להם בבחירת הבדיקה ההולמת ביותר.

הפרויקט הנוכחי מנסה לבחון את ישימות השימוש בהנחיות ההפניה, על ידי שילובן באופן ישיר בפלטפורמת קבלת החלטות שנדרשת להצדקת (justification) הבדיקה. היחידה אחראית על ביצוע מחקר מלווה שתפקידו להעריך את האפקטיביות והאתגרים שכרוכים בהטמעת מערכת תומכת החלטה מסוג זה ברמה הלאומית.

התוכנית הלאומית למדידה וקיצור זמני ההמתנה בשירותי הבריאות

התכנית המנוהלת ע"י חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר ומהווה חלק מהתכנית הלאומית לקיצור זמני המתנה וחיזוק הרפואה הציבורית. החל מיולי 2017, מוביל את הנושא צוות רב תחומי שמורכב מאנשי מקצוע ממשרד הבריאות וממכון גרטנר, בשיתוף יועצים מהאקדמיה. התוכנית נועדה לפתח מתודולוגיה מוסכמת למדידת זמני המתנה לשירותי בריאות מגוונים, לאתר פערים בין התמחויות, תחומים ואזורים גיאוגרפיים, לאפיין חסמים וצווארי בקבוק ולבחון דרכים לשיפור הפערים שאותרו. התוכנית עוסקת בארבעה תחומים עיקריים:     

מדידת זמני המתנה ברפואה יועצת בקהילה    

התוכנית מיסדה מסגרת עבודה קבועה הכוללת את נציגי ארבע קופות החולים, משרד הבריאות ומכון גרטנר. בדיאלוג עם נציגי קופות החולים, פותחה מתודולוגיה ייחודית למדידת זמני המתנה שהקופות מציעות למבוטחיהן בחמישה מקצועות שכיחים ברפואה יועצת (אורתופדיה, עיניים, עור, א.א.ג ונשים). זמני ההמתנה מדווחים למקבלי ההחלטות ולציבור אחת לתקופה, באמצעות מערכת מידע גיאוגרפית שנבנתה באתר משרד הבריאות. 

סקר ייעודי בוצע לבחינת חווית המטופל בהקשר לזמני המתנה ברפואה יועצת בקהילה, שחקר את התהליך שעובר המטופל החל מזיהוי צורך ביעוץ רפואי ועד למימוש המפגש. הסקר כלל 3,750 משתתפים, וסייע לאתר חסמים וכשלים בתהליך שגורמים למטופל לוותר על המפגש, לפנות למוקד רפואה דחופה או להיעזר ברפואה פרטית.

בשנת 2022 המדידה צפויה לכלול מקצועות רפואה יועצת נוספים דוגמת: גסטרואנטרולוגיה, קרדיולוגיה, נוירולוגיה, אנדוקרינולוגיה ופסיכיאטריה.

מדידת זמני המתנה לאבחון וטיפול בהתפתחות הילד

צוות התוכנית החל לאחרונה בלימוד תהליכי העבודה, והמערכות הממוחשבות שתומכות בהן בארבע קופות החולים, במטרה לגבש, בדיאלוג עם גורמי המקצוע במשרד ונציגי קופות החולים, מתודולוגיה מוסכמת למדידה של זמני המתנה לאבחון

ולטיפול במסגרות התפתחות הילד. מתודולוגיה זו תסייע להערכת  זמני ההמתנה והצעדים הנדרשים בנושא.

מדידת זמני המתנה לפסיכותרפיה

צוות התכנית לומד, בשיתוף גורמי המקצוע במשרד ונציגי קופות החולים, את תהליכי העבודה ותשתיות המחשוב שתומכות בהן במטרה להמליץ על מתודולוגיה מוסכמת למדידת זמני ההמתנה במערכת הציבורית. מדידה כזו תאפשר הצבת יעדים במטרה לקצר את משכי ההמתנה הקיימים כיום.

ד. מדידת זמני המתנה לפרוצדורות ניתוחיות אלקטיביות בביה"ח

צוות התכנית עוסק, החל מהמחצית השנייה של 2020, בפיתוח מתודולוגיה למדידה של זמני המתנה לניתוחים אלקטיביים. תהליך הלמידה כלל מפגשים עם בעלי תפקידים בכל 29 בתי החולים הכלליים (הנהלות, מנהלי תחומים קליניים, אנשי מערכות מידע וזימון תורים). נערך מיפוי של תהליך קביעת התור, החל מהמלצה על ניתוח ע"י רופא יועץ בקהילה, דרך קביעת תור למרפאות חוץ ועד לביצוע הניתוח. אותרו מסלולים שונים לקביעת תור, כולל מסלול עוקף מרפאות חוץ. מופו תשתיות המחשוב התומכות בכל אחד משלבי התהליך ונבחן כיצד הצוותים מתעדים את השלבים הללו במערכות הממוחשבות. במקביל תהליך הלמידה כלל איסוף ותחקור חסמים שהועלו ע"י המרואיינים, אשר עשויים להסביר זמני המתנה ארוכים או פערים לפי אזורים גיאוגרפיים או בעלות על בתי החולים. בשנת 2022 מתוכנן דיווח ראשון לציבור, למקבלי החלטות ול-OECD של זמני המתנה לפי מתודולוגיה זו.